תורה. דרך. עתיד.

״יש פה צוות שיודע להקשיב. צריך תגבור - נותנים. צריך מישהו שיקשיב - יש. צריך קצת להשתחרר - נותנים בכיף. והדבר הכי כיף זה סדר ג׳ אחרי הלימודים: מי שרוצה נשאר, לומדים, משחקים כדורגל, ואווירה שאין יותר ממנה.״

״הישיבה מאוד נותנת ומפרגנת לכל אחד בפאן האישי ובפאן המקצועי. יש לנו פה חדר מוזיקה אפשר אחרי הלימודים לבוא, לשבת, לנגן. כל אחד מפתח את הכישרון של עצמו, אם זה בנגרייה. הלימודים ברמה מאוד גבוהה״

״המחנך יושב איתך בשיעור ומדבר איתך כמו אבא ובן, ואפילו כמו חבר - שואל איך היה, לאן אתה רוצה להגיע ומה קשה לך. ויש את היועץ, שתמיד אפשר לבוא ולשבת לדבר איתו. כל יום כאן הוא משהו מיוחד.״

״מקום מאוד תומך גם מבחינה חברתית. החברה תומכת, חברה מחזקת. כיף לי פה בישיבה — הרבנים דואגים לכולם.״

״ביום ראשון יש לימוד לקראת המבחן, וכל החברים לומדים ביחד בחברותות ומשקיעים. כל מורה כאן נכנס לתלמיד, לא עוזב אותו ותומך בו עד שהוא מגיע לציון הכי גבוה שהוא יכול.״

״כיף לי בישיבה. הרבנים דואגים לכולם. הלימודים עצמם ברמה מאוד גבוהה. אפשר לשבת ללמוד בצורה נוחה ויעילה. ההווי מאוד מיוחד, אהבה חברתית מיוחדת — כולם עוזרים, כל החברים מסתכלים: קשה לך? בוא נעזור לך.״

״זה מקום יחסית קטן, ואפשר באמת לדבר עם הרבנים מקרוב. גם הכיתה קטנה, אז כולם פה מחוברים אחד לשני. הישיבה נתנה לי הרבה כלים להתקדם, גם בדברים שאני עושה לבד, בזמן הפרטי שלי.״

״כשמגיעים, עוד לא יודעים מה זו ישיבה. לאט לאט, משיעור א׳ ועד שיעור ד׳, לומדים איך לפתוח גמרא, איך לקרוא אותה ואיך ללמוד נביאים. הרבנים הם כמו אבא, ואפילו כמו חברים - וזה באמת קידם אותנו בארבע השנים פה.״

״בישיבה מלמדים אותך לעשות מצוות מעצמך - לא כי הכריחו, ולא כי אבא או אמא אמרו, אלא מתוך הרצון שלך. ואין פה שוליים: אין תלמיד שנשאר בחוץ. כל תלמיד הוא כמו אח, וכל אחד מקבל את מלוא תשומת הלב.״